אחד מהדברים שהבלוג הזה מנסה לעשות, חוץ מלשמר את הזכרון לעצמנו ולמשפחתנו, הוא לתת טיפים ורעיונות לאחרים שאולי מטיילים ואולי יטיילו להם למקומות דומים.
אז הנה פוסט על הצדדים הפרקטיים של הטיול: מה אוכלים, ובאופן יותר ספציפי: כמה זה עולה.
הקדמה: אנחנו משפחה רעבתנית ואוהבת אוכל אמיתי, ומבחינה אדאולוגית ובריאותית מקדמים מזון מקומי, טרי, לא מעובד, וללא קמח, סוכרים ושמנים תעשייתיים. אז לחיות שבועיים על סנדוויצ'ים זו לא אופציה מבחינתנו. ובכל זאת, בטיול יש לעשות פשרות מדי פעם. ככה זה, חיים.
קניות ערכנו פה בשלוש רשתות שונות, מספר פעמים בכל אחת, אז יש לנו קצת פרספקטיבה.
רשת Billa ורשת SPAR הן שתי ענקיות המזון המקומיות (ראיתי פרסומת שלSPAR יש 1400 חנויות באוסטריה!), ובכל כפרון או פינה צץ לו סופר של אחת מהן, או של שתיהן. העיצוב של כל החנויות בכל רשת זהה לחלוטין ובסך הכל המבחר סביר והמחירים דומים מאוד. יקר. מאוד יקר. בייחוד הפירות והירקות, מהם אנו צורכים בשפע.
היה לנו הרושם שבילה קצת זולה יותר בירקות ופירות ויש מבחר גדול יותר של מוצרי איכות, ואילו בSPAR יותר גבינות מעדנייה שוות.
הרשת השלישית היא הופר. Hoffer. לא נפוצה כמו האחרות ומצויה בעיקר באיזורים גדולים או בצמתים מרכזיות, והיא שונה מהותית. מדובר ברשת בה אפשר לשלם רק במזומן (או בכרטיס אשראי של הרשת, אבל כזה אין לכם), והיא ממש רשת דיסקאונט. יש בה הרבה פחות מבחר, ואין בה כלל מותגי מזון מוכרים, אלא מוצרים מקומיים וזולים. ממש זולים. עשינו שם קנייה ממש גדולה ביום שישי והמחיר היה עדיין כמו קנייה רגילה בספאר או בילה. מאידך, אם חשקה נפשכם בגבינת פילדלפיה, למשל, לא תמצאו אותה שם.
וכמובן שיש גם קניות מזדמנות ממקומיים. כך למשל בפאתי זלצבורג ראינו את המשטחים הבאים, וכמובן שמיד עצרנו. מדובר בערימו דלעות מסוגים שונים המונחות על הדשא, ויש עמוד קטן עם קופה לשלשל מטבעות לפי מה שלקחת. מיד לקחנו חמש דלעות שונות ומשונות וכל ערב אנו עושים ניסוי על דלעת אחרת.
בינתיים נאמר שהאדומה בטעם של ערמונים, העגולה הצהובה היא ספגטי והירוק-צהוב המחוצ'קנת אינה אכילה. יש עוד שתיים אחרות לנסות.
אחרי כל הדיבורים על המחיר, מה קונים?
אנחנו קונים כמויות מסחריות (במונחים אוסטריים) של ירקות: עגבניות, מלפפונים, בצלים, פלפלים וגם תפו"א. אננס וקוקוס טריים (מעולה לפתוח ולפרק בהפסקות בטיול), תפוחים ובננות. קונים גם הרבה ביצים (לשקשוקות בערב ולביצים קשות לדרך), חלב מלא מפרות-אוכלות-עשב וגבינות בוטיק שמנות (כאן זה תענוג, רוב הגבינות הן מעל 40% שומן, כמו שאנחנו אוהבים), אורז ודגים. כיף שקונים פה פורלים טריים נקיים וארוזים בזול - וכולם מלקקים את האצבעות. כך גם סלמון.
בקיצור, אנחנו יורדים כאן על כמויות מזון ללא הפסקה ונהנים מכל רגע.
בחישוב זהיר למשפחה של 5 (מתוכם 4 מבוגרים מבחינת קבולת והספק), יעלה לנו 40 יורו ליום מזון.
לא מעט בכלל, אבל אנחנו אוכלים טוב. מאוד.
ומה עם דלק?
אני כאמור נוסע על רכב דיזל, ויש תחנות בשפע, אבל ישנם הבדלי מחירים משמעותיים מאוד בין התחנות. ליטר סולר עולה מ 1.37 יורו ועד 1.51 יורו, תלוי בתחנה (זה הבדל של 50 ש"ח למיכל, לא בחינם). ככלל אצבע, ככל שמרחיקים לכבישים צרים וארוכים, המחיר עולה בהתאם. כמובן. יש לקחת בחשבון שבאוסטריה נוהגים המון אז כדאי לקח רכב חסכוני יחסית. אנחנו נעשה, להערכתי, משהו כמו 2000 ק"מ בעשרה ימים כאן!
יאללה, עוד מעט יוצאים לעוד יום.
אז הנה פוסט על הצדדים הפרקטיים של הטיול: מה אוכלים, ובאופן יותר ספציפי: כמה זה עולה.
הקדמה: אנחנו משפחה רעבתנית ואוהבת אוכל אמיתי, ומבחינה אדאולוגית ובריאותית מקדמים מזון מקומי, טרי, לא מעובד, וללא קמח, סוכרים ושמנים תעשייתיים. אז לחיות שבועיים על סנדוויצ'ים זו לא אופציה מבחינתנו. ובכל זאת, בטיול יש לעשות פשרות מדי פעם. ככה זה, חיים.
קניות ערכנו פה בשלוש רשתות שונות, מספר פעמים בכל אחת, אז יש לנו קצת פרספקטיבה.
רשת Billa ורשת SPAR הן שתי ענקיות המזון המקומיות (ראיתי פרסומת שלSPAR יש 1400 חנויות באוסטריה!), ובכל כפרון או פינה צץ לו סופר של אחת מהן, או של שתיהן. העיצוב של כל החנויות בכל רשת זהה לחלוטין ובסך הכל המבחר סביר והמחירים דומים מאוד. יקר. מאוד יקר. בייחוד הפירות והירקות, מהם אנו צורכים בשפע.
היה לנו הרושם שבילה קצת זולה יותר בירקות ופירות ויש מבחר גדול יותר של מוצרי איכות, ואילו בSPAR יותר גבינות מעדנייה שוות.
הרשת השלישית היא הופר. Hoffer. לא נפוצה כמו האחרות ומצויה בעיקר באיזורים גדולים או בצמתים מרכזיות, והיא שונה מהותית. מדובר ברשת בה אפשר לשלם רק במזומן (או בכרטיס אשראי של הרשת, אבל כזה אין לכם), והיא ממש רשת דיסקאונט. יש בה הרבה פחות מבחר, ואין בה כלל מותגי מזון מוכרים, אלא מוצרים מקומיים וזולים. ממש זולים. עשינו שם קנייה ממש גדולה ביום שישי והמחיר היה עדיין כמו קנייה רגילה בספאר או בילה. מאידך, אם חשקה נפשכם בגבינת פילדלפיה, למשל, לא תמצאו אותה שם.
וכמובן שיש גם קניות מזדמנות ממקומיים. כך למשל בפאתי זלצבורג ראינו את המשטחים הבאים, וכמובן שמיד עצרנו. מדובר בערימו דלעות מסוגים שונים המונחות על הדשא, ויש עמוד קטן עם קופה לשלשל מטבעות לפי מה שלקחת. מיד לקחנו חמש דלעות שונות ומשונות וכל ערב אנו עושים ניסוי על דלעת אחרת.
בינתיים נאמר שהאדומה בטעם של ערמונים, העגולה הצהובה היא ספגטי והירוק-צהוב המחוצ'קנת אינה אכילה. יש עוד שתיים אחרות לנסות.
אחרי כל הדיבורים על המחיר, מה קונים?
אנחנו קונים כמויות מסחריות (במונחים אוסטריים) של ירקות: עגבניות, מלפפונים, בצלים, פלפלים וגם תפו"א. אננס וקוקוס טריים (מעולה לפתוח ולפרק בהפסקות בטיול), תפוחים ובננות. קונים גם הרבה ביצים (לשקשוקות בערב ולביצים קשות לדרך), חלב מלא מפרות-אוכלות-עשב וגבינות בוטיק שמנות (כאן זה תענוג, רוב הגבינות הן מעל 40% שומן, כמו שאנחנו אוהבים), אורז ודגים. כיף שקונים פה פורלים טריים נקיים וארוזים בזול - וכולם מלקקים את האצבעות. כך גם סלמון.
בקיצור, אנחנו יורדים כאן על כמויות מזון ללא הפסקה ונהנים מכל רגע.
בחישוב זהיר למשפחה של 5 (מתוכם 4 מבוגרים מבחינת קבולת והספק), יעלה לנו 40 יורו ליום מזון.
לא מעט בכלל, אבל אנחנו אוכלים טוב. מאוד.
ומה עם דלק?
אני כאמור נוסע על רכב דיזל, ויש תחנות בשפע, אבל ישנם הבדלי מחירים משמעותיים מאוד בין התחנות. ליטר סולר עולה מ 1.37 יורו ועד 1.51 יורו, תלוי בתחנה (זה הבדל של 50 ש"ח למיכל, לא בחינם). ככלל אצבע, ככל שמרחיקים לכבישים צרים וארוכים, המחיר עולה בהתאם. כמובן. יש לקחת בחשבון שבאוסטריה נוהגים המון אז כדאי לקח רכב חסכוני יחסית. אנחנו נעשה, להערכתי, משהו כמו 2000 ק"מ בעשרה ימים כאן!
יאללה, עוד מעט יוצאים לעוד יום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה