ביום חמישי קמנו ושוב הופתענו מהגשם שהבטיחו לנו החזאים ושבושש לבוא. האמת שהוא הגיע בלילה בסערה קטנה, אבל הבוקר התעורר צח ואביבי, ובטמפרטורות נוחות יותר.
התחלנו את היום באיזי. התלבטנו לאן ניסע, ובסוף (כלומר, רק כשישבנו ברכב) החלטנו להרחיק עד קצה חבל זלצבורג, למפלי קרימל Krimml. בפינת הטריוויה נגלה שאלו המפלים הגבוהים באירופה - כמעט 400 מטר בסה"כ שנופלים בשלושה מפלים עוצמתיים.
בדרך לקרימל עצרנו לאכול ארוחת בוקר על שפת אגם, אחד מעשרות רבות של אגמים הפזורים לאורך החבל (גם בלי כרטיס זלצבורג הכניסה לאגמים בדרך כלל עולה פרוטות, אבל עם הכרטיס זה כמובן חינם, אז במקום הוצאה זה הופך רק לעוד מקום קטן לפיקניק סימפטי).
משם המשכנו למפלים. מחזיקי כרטיס כדאי שיחנו כמונו בחניון 4, שם "משלמים" בקופות למוזיאון המים (אליו לא נכנסנו) רק כדי לקבל את החניה בחינם גם. אחרת זה עוד 4-5 יורו חניה.
מכל מקום, תעזבו אתכם מפרטים, כי המפלים מפילים כל בירוקרטיה אנושית. מדובר בפלא טבע של ממש ושעושה כיף גדול ותחושת וואוו. החניה היא ליד בסיס המפלים וישנה דרך ארוכה ומתפתלת העולה אל ראש ההר, משהו כמו שעה-שעה וחצי עלייה עד לרום של 1460 מטר. נשמע הרבה אבל כל הדרך מוצלת, ורוח קרירה נושבת, ואדי מים ורסיסי מפלים עפים בעוברך, וקשתות קטנות זורחות מעליהם, ונדמה לי ששמענו גם כמה ציפורים מצייצות.
אח,אמריקה. אירופה.
הדרך הארוכה והמפלים האינסופיים מאפשרים מאות הזדמנויות צילום שונות ומשונות אז כדאי לדאוג שהמצלמות טעונות ושיש מקום בכרטיס הזכרון...
אחרי המפלים, כשחזרנו לעמק, גילינו שלמטה עדיין חם ושמתאים בול לרחצה אגמית. עצרנו באגם שסמוך לעיירה Mittersill לטבילת ערבית. רגע קודם לכן הבנות התעקשו לטעום פעם אחת קרמשניט ואפפשטרודל מקומי ואמיתי כדי לבדוק אם האגדות על האיכות קרובות למציאות. מצאנו "קונדיטור" בסיבוב, ופסק הדין הוא שהחברות האוסטריות יודעות לאפות, אבל הקרמשניט של סבתא שלי היתה טובה יותר.
מכל מקום, לאגם הגענו בחמש וחצי אחה"צ בערך, וכבר לא היה מי שיבקש דמי כניסה. המים, באופן מפתיע, היו נעימים ולא קרים בכלל, אך הם עמוקים מאוד, אז לילדים ששוחים אבל לא ממש דולפינים כדאי מאוד להביא מצופים, כי מציל בשום מקום באוסטריה אתם לא תמצאו.
באגם גם רפסודה וגם קיר טיפוס צף שהווה אתגר ותסכול בו זמנית ושסיפק לנו שעה וחצי של שחייה, צחוקים וצלצולים.
חזרנו עייפים, רטובים ומחייכים.
וטיפ לאלופים: בבגז' יש לנו תמיד שלושה ארגזי קרטון קטנים: אחד עם בגדי ים ומגבות, אחד עם בגדי חורף, מעילים וכובעים, ואחד עם בגדים להחלפה, שיהיה.
התחלנו את היום באיזי. התלבטנו לאן ניסע, ובסוף (כלומר, רק כשישבנו ברכב) החלטנו להרחיק עד קצה חבל זלצבורג, למפלי קרימל Krimml. בפינת הטריוויה נגלה שאלו המפלים הגבוהים באירופה - כמעט 400 מטר בסה"כ שנופלים בשלושה מפלים עוצמתיים.
בדרך לקרימל עצרנו לאכול ארוחת בוקר על שפת אגם, אחד מעשרות רבות של אגמים הפזורים לאורך החבל (גם בלי כרטיס זלצבורג הכניסה לאגמים בדרך כלל עולה פרוטות, אבל עם הכרטיס זה כמובן חינם, אז במקום הוצאה זה הופך רק לעוד מקום קטן לפיקניק סימפטי).
משם המשכנו למפלים. מחזיקי כרטיס כדאי שיחנו כמונו בחניון 4, שם "משלמים" בקופות למוזיאון המים (אליו לא נכנסנו) רק כדי לקבל את החניה בחינם גם. אחרת זה עוד 4-5 יורו חניה.
מכל מקום, תעזבו אתכם מפרטים, כי המפלים מפילים כל בירוקרטיה אנושית. מדובר בפלא טבע של ממש ושעושה כיף גדול ותחושת וואוו. החניה היא ליד בסיס המפלים וישנה דרך ארוכה ומתפתלת העולה אל ראש ההר, משהו כמו שעה-שעה וחצי עלייה עד לרום של 1460 מטר. נשמע הרבה אבל כל הדרך מוצלת, ורוח קרירה נושבת, ואדי מים ורסיסי מפלים עפים בעוברך, וקשתות קטנות זורחות מעליהם, ונדמה לי ששמענו גם כמה ציפורים מצייצות.
אח,
הדרך הארוכה והמפלים האינסופיים מאפשרים מאות הזדמנויות צילום שונות ומשונות אז כדאי לדאוג שהמצלמות טעונות ושיש מקום בכרטיס הזכרון...
מכל מקום, לאגם הגענו בחמש וחצי אחה"צ בערך, וכבר לא היה מי שיבקש דמי כניסה. המים, באופן מפתיע, היו נעימים ולא קרים בכלל, אך הם עמוקים מאוד, אז לילדים ששוחים אבל לא ממש דולפינים כדאי מאוד להביא מצופים, כי מציל בשום מקום באוסטריה אתם לא תמצאו.
באגם גם רפסודה וגם קיר טיפוס צף שהווה אתגר ותסכול בו זמנית ושסיפק לנו שעה וחצי של שחייה, צחוקים וצלצולים.
חזרנו עייפים, רטובים ומחייכים.
וטיפ לאלופים: בבגז' יש לנו תמיד שלושה ארגזי קרטון קטנים: אחד עם בגדי ים ומגבות, אחד עם בגדי חורף, מעילים וכובעים, ואחד עם בגדים להחלפה, שיהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה