יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

בכל זאת הגענו, למרות הקור (+ טיפים למערת הקרח)

הבוקר היה גשם אורגינל, בלי הפסקה.
האמת בבוקר התחיל עם זלעפות של ממש, אבל רוב היום הסתכם בסתם סיכות זעירות של טיפות באוויר ולא ממש "גשם" אמיתי. כך או אחרת, התחלנו את הבוקר בעצלתיים (למעט בעובדה המצערת שכל בוקר, אבל כל בוקר, בשבע בדיוק, פעמוני הכנסייה כאן מעבר לכביש מצלצלים במלא הטירוף, מן צלצול השכמת בוקר שכזה, וזה מבאס אותנו כל יום מחדש).
יצאנו אחרי התארגנות ממושכת, כי גילינו שצריך גם ימים כאלה, רגועים.
נסענו קרוב, לטירת שנמצאת ב Werfen, כפר לא רחוק (Hohenwerfen castle). מדובר בטירה על גבעה תלולה שעומדת שם כבר מהמאה ה 11, וידעה עלילות רבות - ארכיבישופים, דוכסים ומלכים.

אמיתי, אמיתי (ומופע הציפורם הוא באיזור העץ)
כדי להגיע אליה עולים בפוניקולר (שזה מן מעלית אלכסונית שלא כלולה בכרטיס החינם של זלצבורג, אז זה עוד 8 יורו לכל המשפחה)
פוניקולר בגשם
התמזל מזלנו להגיע בדיוק לסופו של מופע הציפורים הדורסות בחצר הטירה (עכשיו אנו יודעים שזה כל יום ב 11:15 וב15:15). כבר ראינו מופע דומה בעבר בעמק הלואר, אז לא ממש נפלנו מהתרגשות, אבל עופות עצומים שמהדסים להם על הדשא ותופסים חתיכות בשר באויר זה נחמד בכל זאת.
אחר כך המשכנו לסיור מודרך בטירה. מקבלים מכשירי שמע ועוברים בקבוצה בין החדרים וכל אחד שומע לעצמו. האמת שהיה מעט מייגע וארוך, וגם קצת צפוף כי היו מיליון איש בערך, אבל נחמד לראות את חדרי העינויים (הקטנצ'יק נחרד מזה לגמרי), את תצוגת הנשק (הבנים התלהבו) ואת מגדל השעון. נחמד.


ירדנו מהטירה ונסענו חמש דקות לגולת הכותרת של הכפר הזה - מערת הקרח המפורסמת. ידענו מראש שהאטרקציה הזו לא כלולה בשום כרטיס הנחות של זלצבורג ושזה יקר, אבל כדאי. נכון מאוד. שווה מאוד ומשהו מיוחד.

אז הנה המלצות וטיפים למערת הקרח
1. הכינו 70 יורו. כניסה למבוגר עולה 20 יורו ולילד 10. אין הנחות. 70 יורו טבין ותקילין.
2. כדאי מאוד לגרוב גרביים עבים מאוד ונעליים מבודדות. רוב הסובלים מקור, סבלו מכפות הרגליים.

לבושה טוב אבל סובלת מקור בכפות הרגליים
3. כדאי מעיל טוב, כובע וכפפות. אפשר על ביגוד קל יחסית. 0-3 מעלות בפנים, וזה שעה, אז קר.
4. העניין לוקח לפחות 3 שעות מקצה לקצה. 45 דקות לפחות לעלות, שעה סיור, ו 45 דקות חזרה. העניין שיש להוסיף לזה עוד חצי שעה לפחות של תור ברכבל, הן בעלייה והן בירידה. תור זה מבאס. בגלל שזה הרבה זמן והולכים כדאי מאוד להחזיק בתיק גם מים וכמה פירות. אנחנו שכחנו את שניהם.
5. לא נותנים לצלם, אבל בכל זאת, הנה אחת קטנה
אחת קטנה

6. בתוך המערה יש 1400 מדרגות. 700 עולים ו 700 יורדים. למרות שזה נשמע המון ואוי אוי אוי, בת'כלס זה לא נורא בכלל. המדרגות מאוד מתונות ברובן המוחלט, והרהרנו לעצמנו שברוב הימים האחרונים עלינו עליות קשות יותר וארוכות בהרבה. מאידך, היו זוג אמריקאיות כבדות שכמעט מתו מהמדרגות האלו. אז אם אתם מאותגרים פיסית במיוחד, אולי כדאי לוותר, אחרת - המערה היא דווקא חוויה שווה.
7. המערה כולה זה יום לימודים ארוך. 20 דקות הליכה מהקופות ועד הרכבל, 20-30 דקות לחכות בתור ברכבל, 20 דקות מהרכבל ועד לפתח המערה, שעה סיור, ואז הכל חזרה. לנו זה לקח שלוש שעות בול.
8. טיפ כללי לאוסטריה: תמיד תתקדמו עם הרכב עד הכי קרוב שאתם יכולים. לא לדאוג ולא להתרשם מהמכוונים שממליצים לכם לחנות קילומטר מהקופות. בדרך כלל יש חנייה קרוב, ואם אין, תמיד אפשר לחזור. מאידך, די באסה לחנות ואז להתחיל ללכת 15 דקות רק עד לקופות (כך למדנו גם אנחנו, אחרי שחנינו בקיבינימט באיזה נקיק רק כדי לגלות שאפשר היה לחנות מטר מהקופות. לומדים).

אז זהו. יום קצר. ארוחת ערב מושקעת בתמורה ליום הקצר כללה (1) סלמון בתנור בחמאה ופטריות (2) עוד סלמון במחבת ברוטב עגבניות (3) אורז (4) דלעת בתנור עם חמאה (5) מבחר גבינות מסריחות

כן, הלילה הוא הלילה האחרון שלנו ב Wargain ומחר נוסעים מזרחה עד ווינה, שם נבלה עוד שני לילות וביום רביעי בערב אנו חוזרים לארץ. התכנית לימים הקרובים עדיין לא סגורה (כלומר, עדיין אין לנו מושג ירוק מה נעשה), אבל תחזית מזג האויר אופטימית, וכך גם אנחנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה